רק בני אדם שאוהבים מוצאים בשקט את עצמם והם מראות של אלוהים עמוד האש בתוך ענן נזהרים, לא נשברים כמו גשם שבוכה שירים נזהרים, לא נשברים לא נשברים כל יום והכאב שלו כל יום והכאב האהבות והמילים חולפות, בזמן צוחק, בוכה והן צורות והם פרחים שאת סופם אין איש רואה רק הדמעות שמתייבשות מותירות מבט תמים נזהרים, לא נשברים לא נשברים כל יום והכאב שלו כל יום והכאב שלו כל יום והכאב שלו כל, כל יום והכאב שלו