איתך על המיטה שוב אני לא נרדם הלב שלי איתך אבל הראש שלי שם הטעם של שפתייך מתערבב עם העופרת מוריד את המדים והמסיכה נשארת הלב שורף רוצה לצרוח ושוב אין לאן לברוח עוצם את העיניים אישה בוכה כואבת פוקח אותן וזאת את אני בך לעולם לא אתכוון לפגוע רוצה שלא יגיע יום שבת רוצה שלא יגיע יום שבת אישה שנשארה לבד ילד שיגדל בלי אבא את יושבת וחושבת אהובי לב מזהב והכאב שבשגרה במראה יש דמות זרה אז מי הרע ומי הטוב אם רק היית יודעת האם תוכלי אותי עוד לאהוב? עוצם את העיניים אישה בוכה כואבת פוקח אותן וזאת את אני בך לעולם לא אתכוון לפגוע רוצה שלא יגיע יום שבת רוצה שלא יגיע יום שבת אני בך לעולם לא אתכוון לפגוע רוצה שלא יגיע יום שבת רוצה שלא יגיע יום שבת