סוף (sof)
Harel Skaat
ובלילות הקולות הרועשים כבר מתכסים בחדר הגדול
טרוד השקט הפוצע
הקירות החלונות המצעים הלבנים
תובעים ממני לספר
את מה שאני יודע
וככל שהם סוגרים ומתקרבים אלי לאט
חוקרים מבררים לא מתביישים לחשוף
אני מתחיל לדבר
מספר הכל כמעט
צוחק ואז בוכה
אני מבין שזה הסוף
הוא כבר כאן
הוא מחכה
לא מפחד כ"כ טהור
אותי כבר לא צריך לשאול
אני אשבור את החומות
אותן בניתי בידי
הסוף כבר כאן
אני אקח אותו אלי
יהיה לי טוב
יהיה לי טוב בסוף
אולי
וזה מפחיד אותי לחשוב
על מצוקות לא מוצדקות שלא עזבו אף לדקה
שלא נתנו להפרד
אמנם הרשו לי לאהוב רק לדקות ספורות
ואז חזרו אלי קרוב ולא נתנו להתקרב
בחדרים ובדממה אני מצאתי לי מקלט
כדי לברוח
אני לא מוצא מקום אחר
והם הקשיבו לקולי הם היו לי למפלט
היום אני יודע שם למדתי לדבר
הוא כבר כאן
הוא מחכה
לא מפחד כ"כ טהור
אותי כבר לא צריך לשאול
אני אשבור את החומות
אותן בניתי בידי
הסוף כבר כאן
אני אקח אותו אלי
יהיה לי טוב
יהיה לי טוב בסוף
אולי