כשהלכת לא חשבת עליי
אולי אני שבורה ובין פחדיי
אני נוגעת בגופו אבל שלך
ונזכרת שנפגשנו פתאום
כל כך רציתי לבכות
אבל המשכתי שבורה
בימים בלילות מדמיינת אותך חוזר
ובקור ובשמיכות מחבק ולי אומר
אל תדאגי אני כאן לעולם
מתעוררת לאותה מיטה ריקה
Continues after the ad
ובימים ששכחתי אותך
לרגע שוב הייתי שמחה
עד שאתה הופעת בראשי
והשקט שאחרי כל היום
אתה עולה בי פתאום
ושוב זה נראה לי כמו חלום
בימים בלילות מדמיינת אותך חוזר
ובקור ובשמיכות מחבק ולי אומר
אל תדאגי אני כאן לעולם
מתעוררת לאותה מיטה ריקה