כשהלכת לא חשבת עליי
אולי אני שבורה ובין פחדיי
אני נוגעת בגופו אבל שלך
ונזכרת שנפגשנו פתאום
כל כך רציתי לבכות
אבל המשכתי שבורה
בימים בלילות מדמיינת אותך חוזר
ובקור ובשמיכות מחבק ולי אומר
אל תדאגי אני כאן לעולם
מתעוררת לאותה מיטה ריקה
ובימים ששכחתי אותך
לרגע שוב הייתי שמחה
עד שאתה הופעת בראשי
והשקט שאחרי כל היום
אתה עולה בי פתאום
ושוב זה נראה לי כמו חלום
בימים בלילות מדמיינת אותך חוזר
ובקור ובשמיכות מחבק ולי אומר
אל תדאגי אני כאן לעולם
מתעוררת לאותה מיטה ריקה