למדתי מזמן
שיש לי ת׳זמן שלי
לא מהר, לא לאט
לא שלו, לא שלה
לא של אף אחד

כיסא מזהב
כואב לי בגב, בייבי
בא לי לצחוק
בא לי ל-, בא לי לבכות

אני נתתי
הכול נתתי
כשלא היה בי עוד

עכשיו הבנתי
על מה חתמתי
כשלא היה בי אור

כשאת בוכה
עולם נפתח למעלה
ככה זה
תבכי מפל
תבכי עד שנגמר לך
עד שנגמר, הלב אומר

תן טונה, תן, תן לי עוד ונאהב אותך
ככה התרוקנתי והבנתי שזה לא מגניב
ואללה יש לי לב, (אה) לב אחד, שומר עליו
כן, עכשיו אני העץ הלא הנדיב
רק רגע, היי, רק רגע
אני צריך רק רגע לאיתי
גם אם עכשיו זה לא מתאים
חברים על אמת מבינים אותי
כי מה שבשבילי הוא בטח לא רעיל
קשה לחשוב שלפעמים עדיף לי לבד
ואף אחד לא חייב להבין ת׳מסע שלי
אנשים שלא התעניינו אם אכלתי
יהיו הראשונים להגיד שעלה לי
זה שיש עליך כתר
לא אומר שגם יראו אותך ממטר
איפה שלא שמתי גבול היה קצר
ואז עצב, שם נפרץ הסכר
אתה לומד להיות אתה דרך הרבה כאב
אז תן לזה לכאוב זה משחרר ת׳לב
עכשיו אני מחבק את הקושי
מצאתי בו גם את היופי
כי כמה שעצוב לראות אותך בוכה
וכמה שקשה לראות שמישהו מאוכזב ממך
תמיד יש עוד ועוד ועוד, זה בבושקה
תן טונה, תן, תן לי עוד ונאהב אותך

אני נתתי
הכול נתתי
כשלא היה בי עוד

כשאת בוכה
עולם נפתח למעלה
ככה זה
תבכי מפל
תבכי עד שנגמר לך
עד שנגמר, הלב אומר